לתייר המבקר באיזור מישורי תסליה שבמרכז יוון נגלה מראה יוצא דופן. צוקים המזדקרים עד לגובה של 400 מטר ועל חלקם ניצבים מבנים. מה הם אותם צוקים? מה הם אותם מבנים? איך בנו אותם שם? ומה היא אותה תופעת טבע ייחודית?
הצוקים עצמם הם תופעה גיאולוגית מאוד ייחודית לאזור, הם נוצרו לפני כ60 מליון שנה, אבן וחול שנדחסו בלחץ גבוה כתוצאה משקיעת סחף בדלתות הנהרות שזרמו בסביבה יצרו קונגלומרט, פעילות סיסמית מאוחרת יותר הרימה את האזור, הסחיפה עיצבה את הסלע הבלוי והעניקה לו מראה של עמודים נבדלים.
המבנים שעל הצוקים הם מנזרים, יש המכנים אותם "המנזרים התלויים" כיוון שהם תלויים בין שמיים לארץ, כיום האתר שהוכר ב1988 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסקו נחשב לאתר המתוייר ביותר ביוון ומושך אליו כמה מליוני תיירים כל שנה.
הנזירות בדת הנוצרית החלה לפני כ1200 שנה, הנזירים שהתחייבו לחיי סגפנות והתבודדות חיפשו להם מקומות מבודדים בהם יוכלו לעבוד את האל. הרצון להתבודד בצירוף הרדיפה של הרשויות ויותר מאוחר של השלטונות העותמנים (החל מהמאה ה15 לערך) גרמו לאותם הנזירים לבחור מקומות שהם גם רחוקים וגם קשים להגעה מבחינה לוגיסטית.
ישנן עדויות על המצאות נזירים באיזור החל מהמאה ה11, העלייה לפסגות הצוקים החלה בתקופה יותר מאוחרת (לפני כ850 שנה).
בתחילת הדרך ההגעה לצוקים הייתה מסובכת ומסוכנת, העלייה הייתה בעזרת יתדות וחבלים, לא מעט נזירים קיפחו את חייהם במרוצת השנים כשחבלים שנשאו אותם למעלה התבלו ונקרעו (יש האומרים שאיש לא טרח להחליפם לפני שנקרעו), אך מצד שני, הקושי הגן על הנזירים מאלה שביקשו את חייהם.
בתחילת הדרך ההתיישבות על ראשי הצוקים הייתה צנועה ביותר ולא דמתה במאום למבנים המפארים את הצוקים היום, המנזרים נבנו לאורך מאות בשנים כאשר חלקם אף נהרס במלחמות ושוחזר בתקופות מאוחרות יותר.
בכל אחד מהמנזרים נוכל למצוא כמה מבנים שמאפיינים את רעיון הנזירות.
המבנה המרכזי – בו היו מתאספים הנזירים ומתפללים לאל, התפילה בזמנים קבועים וכמה פעמים ביום, המבנה המפואר במנזר, יש בו ציורים המתארים את סיפורי התנך והברית החדשה, בדרך כלל הציורים היו בסגנון פרסקו, חלקם נשמר עד ימינו
מגורים – איזור שבו לנו הנזירים, מגורים בחדרים גדולים ומשותפים – כיאה לסגנון חיים סגפני
חדר אוכל – חדר גדול שבו התאספו עד שלוש פעמים ביום לסעודה משותפת
למבקרים היום באיזור ההגעה למנזרים פשוטה ביותר, נסלל כביש שמחבר את כל המנזרים, נשארו 6 מנזרים פעילים שאפשר לבקר בהם, לחלקם הגישה היא במפלס הכביש ולחלקם צריך לטפס מדרגות רבות כדי להכנס אליהם. כל אחד מהמנזרים סגור יום בשבוע ומומלץ להתעדכן דרך האינטרנט איזה מנזר סגור באיזה יום.
פרט למנזרים עצמם הטיול לאורך הכביש שמחבר אותם חושף בפניי הנוסע נופים ומראות עוצרי נשימה, ממליץ לבקר באיזור הן בשעות הבוקר והן בשעות הערב, כיווני השמש השונים יוצרים מראות אחרים בכל אחת מנקודות העצירה הפזורות בדרך.
למרגלות הצוקים ישנם שני ישובים, קלמבקה וקסטרקי, הראשון הוא עיירה והשני הוא כפר, עם השנים שני הישובים גדלו והתחברו לכדי מתחם אורבאני אחד כשרק המקומיים יודעים איפה הראשון נגמר והשני מתחיל.
בעבר התושבים המקומיים התקיימו מחקלאות ותעשייה קלה, כיום מירב הכנסות התושבים מבוססות על התיירות באיזור.
התקופה המומלצת לטייל באיזור היא בין מרץ לנובמבר, יש לקחת בחשבון שביולי אוגוסט עומס החום גבוה ולכן ממליץ לעלות לבקר במנזרים כמה שיותר קרוב לשעת הפתיחה שלהם ולא להגרר לשעות הצהריים החמות מאוד.
מגוון שירותי התיירות באיזור כוללים שירותי לינה, מסעדות מגוונות, חוויות אקסטרמיות ועוד.
ההמלצה שלי היא להגיע בשעות אחר הצהריים לאזור, לעלות לסיבוב ראשוני בין המנזרים, לעבור בין נקודות התצפית השונות ולהנות מהנוף. לעת ערב להתארח באחד המלונות בסביבה ולהנות מחיי הלילה המקומיים. למחרת היום לעלות שוב לאיזור המנזרים, הפעם להכנס לאחד או שניים מהם ושוב לעבור בין נקודות התצפית השונות ולקבל תמונות אחרות לחלוטין.
