ישנם מספר מקומות בעולם שאפשר לתאר אותם כיחידים בעולם, "עמק המוות" שבנמיביה לבטח יכנס לרשימה הזו.
כל אחד שמטייל בעולם "חוטא" בהשוואות, המפל הזה מול המפל הזה, ההר הזה מול ההר הזה, העיר הזו מול העיר הזו וכן הלאה, את התופעה שנקראת סוסוסווולי אי אפשר להשוות לשום דבר אחר שקיים בעולם.
המסע אל העמק מתחיל בשער, השער לשמורה, אפשרויות הלינה באיזור מגוונות ונחלקות לשתי קבוצות, לינה בפאתי השמורה או אז הכניסה לשמורה היא משבע בבוקר (השער לשמורה נפתח בשעה הזו), ואם ישנים בתוך השמורה (כשאומרים "בפנים" מתכוונים מעבר לשער) אז לא צריך לחכות לפתיחת השער ואפשר לנוע לכיוון הדיונות קצת יותר מוקדם, אם בוחרים לישון בתוך השמורה מומלץ להזמין מקום מראש כי המקום הומה אדם כל ימות השנה, אנחנו לשמחתינו נהנינו מקצת מזל והצלחנו למצוא מקום לחניית לילה בקמפינג שבתוך השמורה.
הנסיעה מהשער אל הדיונות אורכת כשעה, הנסיעה היא על כביש סלול שמשני צדדיו נישאות להן דיונות בגווני אדום, הדיונות נראות אינסופיות והאדם מרגיש קטן לידן, ישנן דיונות יותר מפורסמות כמו דיונה 45 ויש פחות, בחלק מהדיונות אפשר לעצור ולטפס עליהן, מזהיר מראש, צריך המון נחישות להלחם בחול הטובעני וקצת כושר כדי לא לאבד נשימה לפני שמגיעים לפסגה.
דיונות כאלה פגשתי גם במקומות אחרים כך שהתופעה ככל שהיא מרשימה בצבעים ובגובה הדיונות היא לא יחודית, בעיניי הדיונות שמדרום לסווקפמונד שנשפכות לאוקיינוס מרשימות לא פחות ואולי אף יותר, אבל לא לשם כך הגענו עד הלום, הגענו לראות את עמק המוות.
כדי להגיע אל העמק עצמו יש לנסוע כשעה מהשער של השמורה ואז מגיעים למגרש חנייה גדול ופה האנשים נחלקים לשתי קבוצות, אלה שהגיעו ברכב מתאים, דהיינו רכב 4X4 קשוח, קבוצה זו תמשיך בדרך חתחתים שאורכת כ20 דקות, וקבוצה שנייה שתאלץ לחכות ולעבור לרכבים מותאמים שיקפיצו אותם ל"עמק המוות"
אחרי השלב הזה מגיעים לעוד מגרש חנייה, ממנו ממשיכים ברגל, כקילומטר של חול תובעני וטובעני, גם הטמפרטורות מסביב לא עוזרות בהליכה (אנחנו הגענו לנקודה הזו בסביבות 11 בבוקר והטמפרטורה הייתה סביב 35 מעלות) אבל כל הדרך הקשה הזו הייתה שווה את המראה שנגלה לענינו, אני אנסה לתאר בכמה משפטים את אשר ראינו ומראש אומר, כנראה שאין אף תיאור בעולם או תמונה שיכול להעביר את החוויה בצורה מלאה.
לנגד ענינו נגלה עמק רחב ידיים, הקרקעית שלו צבועה לבן, הדיונות מסביב בצבע אדמדם, באמצע נטועים עצים, אבל הם נראים אחרת מעצים שאנו רגילים לראות, ישנו הגזע וישנם הענפים שיוצאים מהגזה אבל בעצם אין עלים, את התמונה משלימים שמיים כחולים נטולי עננים.
העצים הם מאובנים של עצים שמתו לפני כ-700 שנה, קרקעית העמק היא קרקעית אגם עתיק, חרסיות ששקעו לאורך מאות שנים נותנות את הצבע הלבן, הקונטרסט של הצבעים יוצר מחזה שמשאיר את כולם פעורי פה, כל האנשים שהראיתי להם את התמונות שצילמתי במקום שאלו במיידי אם השתמשתי בפילטר כלשהוא או בתוכנה לעיבוד התמונות ועוד יותר נדהמו כשאמרתי שאלה הצבעים במקום.
מישהו היטיב להגדיר את האיזור כ"מקום שבו נולדים שומרי מסך", המראה הייחודי למקום שווה את הנסיעה המפרכת והארוכה, מה גם שהתופעה הזו לא קיימת בשום מקום אחר בעולם.
