שעת בין ערביים, התאריך 31 לאוגוסט, היום האחרון של עונת התיירות, המקום פפיגו, כפר קטן באיזור זגוריה, כל אנשי הכפר מתנצלים בפניי התיירים שעדיין נופשים באיזור שעליהם להתפנות לאירוע מקומי, החתונה של וולה ויאניס
כל הכפר התמרק לקראת החתונה, האורחים לבשו את מיטב מחלצותיהם ופנו תחילה אל הכנסייה בכפר השכן פפיגו הקטן, הכנסייה שיושבת על גבעה המשקיפה אל האיזור בקושי מצליחה להכיל את האורחים הרבים שבאו לשמוח בשמחת המשפחה, בני הזוג מתרגשים, כל האורחים מתרגשים, אחרי הכל לא בכל יום מתחתן בן הכפר, הכומר נושא את דבריו ואחרי טקס קצר הוא מכריז שוולה ויאניס נשואים.
זה האות להתחלת החגיגות, האורחים ממתינים לצאת בני הזוג מהכנסייה ומשליכים עליהם אורז, כולם מחבקים ומנשקים את כולם, הצלם עובר בזריזות מקבוצה לקבוצה על מנת לנצל אור אחרון של היום, הנוף הנשקף מהגבעה הרמה מעצים את החוויה, לאורחים מחולק מאפה קטן ומתוק שנארז בנייר צלופן, המאפה הוא אחד מסמלי החתונה.
כולם נרגשים לברך את החתן והכלה ביום שמחתם, יאניס הוא בעל עסק מקומי לתיירות אקסטרים וכל בני האיזור מכירים אותו, האורחים באו מכל הכפרים באיזור, ואף אנחנו שבאנו מארץ רחוקה לחגוג עם החבר את חתונתו.
אט אט מתפנים האורחים מרחבת הכנסייה ופונים אל הגן באחת מחצירות הכפר, כר דשא רחב ידיים ועליו שולחנות לאורחים, באמצע רחבת ריקודים ריקה בשלב זה אך ברור לכולם שהיא תתמלא כשהמוזיקה תתחיל ותשאר מלאה עד אור הבוקר, באחת הפינות כבר מסתובבים להם כבשים על שיפודים, ניצלים להם באיטיות במרחק בטוח מהלהבות הלוחשות והם מבשרים לאורחים על התפריט הצפוי, הרבה בשר, הרבה אלכוהול ועוד הרבה דברים טובים שיגרמו להרבה חיוכים הערב.
סביב השולחנות נאספים אט אט האורחים, מי מצד החתן, מי מצד הכלה וכמובן החברים הרבים של בני הזוג, המלצרים כבר פותחים את בקבוקי היין שימזגו לכוסות האורחים ומתחילים להגיש מנות קטנות של פתיחה לאורחים, בשעה הייעודה נכנסים החתן והכלה הנרגשים לרחבה, הנשיקות עפות לאוויר והחיבוקים עוטפים את בני הזוג, הגיע הזמן לשחרר את העניבות ולגשת לחלק המשוחרר של הערב
עוגת החתונה מונחת במרכז הרחבה ובהתאם למסורת החתן והכלה ניגשים לחתוך אותה, הם מגישים אחד לשני טעימה מהעוגה, שיהיו חיי הנישואים שלהם מתוקים כמו העוגה, ברקע הדיג'יי מנגן מוזיקה רגועה, עוד רגע יפנה את הבמה ללהקה, הכלי המוביל במוזיקה שמייחדת את האיזור הוא הקלרינט, הוא ישתלט על האוזן וינוגן עד הבוקר, בינתיים הזיקוקים עולים לאוויר והקצב עולה…..
זהו, הלהקה מוכנה, מתחילה בנגינה, הרחבה מתמלאת באחת, מעגלים מעגלים, כולם מכירים את הצעדים, כולם מחייכים, כולם שמחים
תוך כדי הריקודים מוגשים לשולחנות מיטב מאכלי האיזור, פלטת גבינות צאן משובחות מונחת במרכז השולחן, סלטים המורכבים מירקות שהם ממיטב התוצרת החקלאית באיזור, וכמובן מבחר הבשרים חלקם בבישול ארוך וחלקם שניצלו על האש הפתוחה, חגיגה קולינארית רבת טעמים, את כל החגיגה הזו מלווה האלכוהול, כל אחד לפי טעמו, חלק בחרו ביין, חלק בחרו בציפורו שהוא משקה אלכוהולי עממי המופק מענבים שטעמו חזק ומיוצר לרוב בגינות הבתים (בדומה לגראפה האיטלקית)
השמחה תימשך עד אור הבוקר, האלכוהול ימשיך להמזג לכוסות בלי הפסקה והריקודים על הרחבה לא יפסקו לרגע
כשהוזמנתי לחתונה לא ידעתי למה לצפות, נכחתי בחתונות בארץ אפילו רקדתי בחתונה "עירונית" ביוון, אבל מעולם לא נכחתי בחתונה בכפר ביוון, השמחה של האנשים, כמעט כולם הכירו את כולם גרמה לחתונה להיות יותר משפחתית ממה שיכולתי לדמיין, האורחים חייכו כל הערב וניתן היה להרגיש את השמחה באוויר, אם חיי הנישואין של יאניס ווולה מתחילים בחיוך כזה גדול….ההמשך יהיה חגיגה אחת גדולה.
